התפרצויות עצבים

כולנו כועסים מפעם לפעם, אבל לעיתים התקפי עצבים חוזרים על עצמם והופכים לשכיחים. לרוב התקפים אלה נובעים מבעיה גדולה יותר שממנה האדם סובל ( פוסט טראומה, חרדה , מתח מתמשך, קשיי שינה או דיכאון).
מתוך מחקר שנעשה על התקפי עצבים התגלה נתון מדהים. 40% מהאנשים הבוגרים שסובלים מהתקפי זעם תדירים סבלו בילדותם מאלימות או הזנחה רגשית. הנתון הזה מלמד אותנו שחשוב לטפל במקור להתקפי העצבים לא פחות מאשר לפתח מיומנויות שיסייעו לאדם לשלוט בהתקפים עצמם.
הדבר המשותף לאנשים המתמודדים עם התקפי עצבים תדירים הוא עוררות יתר של המערכת הסימפטית. מצב של עוררות יתר מתמשך גורם לתשישות , תחושת מתח תמידית ולהפעלת תגובת fight בלתי נשלטת לעיתים תכופות. אדם עם עוררות יתר זקוק לטריגר קטן כמו תסכול שחווה, רגש קשה כמו ביקורת או עלבון או רעש צורם כדי שתגיע התפרצות עצבים. אפשר לדמות אדם זה לקפיץ מתוח שצריך נגיעה קלה כדי להשתחרר וכשזה קורה מגיע "פיצוץ" שפוגע בו ובסובבים אותו.

אז מה דרכי הטיפול היעילות בהתקפי עצבים? 

בראש ובראשונה הבנת המקור להתקפי העצבים וכיצד שורש הבעיה מביא להתפתחותם של התקפי עצבים. לאחר שנטפל בשורש הבעיה נוכל לסייע גם להתמודד עם ההתקפים עצמם. בין אם מדובר בתקופה בה האדם עובר משבר בחייו , חרדה או מתח מתמשך שמצריכים התייחסות וטיפול, התמכרות, או פוסט טראומה. כל אחד מהם לכוד ויחד יכולים לגרום להופעה של התקפי עצבים. בשביל לסייע להתקפים חייבים לטפל גם במקור שגורם להם. לאחר מכן יש לעשות גם את השלבים הבאים שאפרט כאן כדי שהאדם יתרגל מיומנויות חדשות לניהול המתח והעוררות שלו ולהחלפת התגובה המתפרצת בתגובה יעילה יותר עבורו. 

פעילויות להפחתת מתח ועוררות של מערכת העצבים- יוגה, מדיטציה, ריצה וכל ספורט אחר שדורש מאמץ פיזי בינוני עד גבוה מסייעים משמעותית בהפחתת התקפי עצבים.

ניטור עצמי וזיהוי של הטריגרים "שמדליקים" אתכם והתבוננות במה קורה לי פיזית ותחושתית בכל שלב במהלך התקף העצבים. זיהוי התחושות מאפשר הכרות עם התחושות המקדימות שמגיעות לפני ההתפרצות. אםק זמן  נהיה קשובים וסקרנים ונדע לזהות אותם נוכל גם לעצור בזמן הנכון כאשר יגיע התקף זעם.

 מיינדפולנס- תרגול מיינדפולנס בקביעות ואפילו לדקות בודדות יכול להפחית מתח, עוררות וכאבים. תרגיל שאני אוהב מאוד להציע למטופלים הוא לקחת "רק דקה" שבמהלכה הם עוצרים ולוקחים מספר נשימות עמוקות אל הבטן בזמן שהם מניחים את כף ידם על הלב. את התרגיל חשוב לתרגל בזמני רגיעה כדי שיעמוד לרשותכם גם בעתות כעס ותסכול.   

 לקיחת פסק זמן- לאחר שלמדתם לנטר מה התחושות והתגובות שלם ברגעי התפרצות , יש לקחת פסק זמן כאשר ממגיע סיטואציה ביום יום שלכם שמתחילה להפעיל אתכם ולעורר כעס. פסק הזמן יכול להיות יעיל ביותר אם יודעים מתי לעצור ולקחת אותו. הכללים לפסק זמן טוב הוא לעצור ולהתרחק מהסיטואציה. לתרגל תרגילי נשימות, והרפיה בזמן פסק הזמן( יש מספר תרגילים יעילים עליהם ארחיב לא כאן ). לאחר שעשיתם את המשימות שתיארתי כאן בפסק הזמן שלכם, עצמו עיניים ושאלו את עצמכם מה עכשיו? איך אוכל לפתור את המצב בצורה יעילה? 

דברו לעצמכם- זה אולי נשמע קצת מוזר לחלק מהאנשים, אבל אמירה של משפט קצר שאתם מתחברים אליו יכולה להיות יעילה ביותר. יש מגוון משפטים שמצאתי שיעילים עבור אנשים:

  "אני מסוגל לעשות זאת" , "אני סלע" , "אני חזק" ,  "במקום להתפרץ, אומר מה פגע בי" , " אני בוחר להיות אסרטיבי ולעמוד על שלי ולא להתפרץ".

בחרו את אחד המשפטים שאתם מתחברים אליו ואמרו אותו לעצמכם עם כוונה במשך דקה וכעת המשיכו הלאה למה שרציתם לעשות. 

מרגישים שאתם צריכים עזרה והכוונה נוספת עם ההתמודדות עם התקפי העצבים, או מרגישים שהתקפי העצבים גובים מכם ומהסובבים אתכם מחיר יקר.

 דברו איתי , אשמח לסייע.  

ערן גבאי